02 ינו סיווג עובדים – טוויסט חדש

[vc_row][vc_column][vc_column_text]

מעסיקים רבים מסווגים עובדים כקבלנים עצמאיים. יש לכך יתרונות כלכליים משמעותיים, הן עבור המעסיק, בכך שהוא חוסך עלויות החלות רק על מעסיקים, והן לעובד אשר יכול לנכות הוצאות כעצמאי, דבר שאינו יכול לעשות כעובד. עם זאת, הרשויות אינן רואות זאת בעין יפה וסיווג מוטעה הינו אחד הנושאים שהן נלחמות בו בשנים האחרונות. לאחרונה חלה תפנית מפתיעה אשר עשויה להפחית משמעותית את הסכמת העובד לסיווג המוטעה. חוק הבריאות החדש של ארצות הברית, Affordable Care Act (הידוע בכינוי אובמה קר – Obama Care) קובע כי כל מעסיק אשר מעסיק 50 עובדים במשרה מלאה ומעלה מחויב להקנות להם את הזכויות המוקנות על פי חוק הבריאות הממשלתי החדש. לא עשה כן המעביד, הוא חשוף לקנסות. לאור כך, הפך סיווג עובד כ”עובד” אל מול “קבלן עצמאי” לחשוב מאין כמותו. במרבית המקרים, הסיווג בין עובד ועצמאי הינו ברור וקל להבחנה, אולם במקרים מסוימים אין העניין פשוט כלל. המבחנים לבדיקת עניין זה משתנים ממדינה למדינה בארה”ב וכן מבחנים אחרים מופעלים כאשר העניין נבדק על ידי ה-IRS לצורך מיסוי פדראלי, אולם החוט המקשר בין כל המבחנים הללו הוא רמת השליטה של המעסיק על נותן השירות. למשל, האם המעסיק קובע לו את שעות העבודה או שמא מדובר בפרויקט מסוים שעל נותן השירות להשלם, האם הוא מקצה לו מקום עבודה קבוע, ציוד (כגון מחשב, טלפון סלולארי), האם העובד כפוף לפיקוח צמוד של מי מעובדי החברה, האם לעובד מותר לעסוק בתחומו עבור לקוחות אחרים (המתחרים בחברה), האם יש לו לקוחות אחרים מלבד המעסיק וכיו”ב מבחנים המצביעים על אופי מערכת היחסים בין הצדדים. ככל שהמעסיק נראה יותר כמי ששולט על זמנו ואופן תפקודו של נותן השירות ופחות כלקוח שלו, כך הסיכוי שהסיווג יהיה של עובד ולא של קבלן עצמאי. IRS וכן הרשויות המדינתית שבה מועסק העובד הגבירו בשנים האחרונות את מדיניות האכיפה למול הסיווגים המוטעים הללו. ברמה הפדראלית, אם לשיטתו של ה-IRS העובד איננו עצמאי, כפי שסווג על ידי המעסיק, אזי שהמעסיק יחוייב לשלם את חלקו במס המעסיקים, אף על פי שהעובד, כעצמאי, שילם את אותם סכומים ישירות לרשויות המס. כמו כן, בשומה מטעם רשויות המדינה, יכולה המדינה להטיל קנסות על מעסיקים שסיווגו עובד כעצמאי ומכח כך לא שילמו לו את ביטוח פציעות בעבודה וביטוח נכות כפי שקבוע בחוק. בשנים האחרונות, שלא כבעבר, החלו הרשויות עצמן להחליף מידע ביניהן ושומה של ה-IRS עשויה לגרור אחריה גם ביקורת מדינתית ולהיפך. עד היום, תלונות לגבי סיווג מוטעה התעוררו בעיקר במסגרת תביעה לדמי אבטלה או ביטוח פציעות בעבודה על ידי העובד, אשר גרמו לרשויות המס לבדוק מקרוב האם העובד סווג כראוי. עם כניסתו של חוק הבריאות החדש בארה”ב, התמריץ של המעסיקים לסווג עובדים כעצמאיים, בייחוד בחברות בהן יש הרבה עובדים, הולך ועולה לאור העלויות הגבוהות הכרוכות במתן ביטוח הבריאות לעובדים. יחד עם זאת, עובדים רבים, המתקשים לעמוד בעלויות ההוצאות הרפואיות ירצו יותר מתמיד להיות מסווגים כעובדים ולהנות מן ההטבות של החוק החדש. לכן, מעסיקים רבים עשויים למצוא עצמם חשופים לתלונות מטעם העובדים על סיווג מוטעה שלהם כעצמאים, אף אם העובד הסכים לסיווג כאמור. תלונות שכאלה יביאו בדרך כלל הן את הרשויות הפדראליות והן את אלו המדינתיות לערוך בדיקה יסודית לגבי מערכת היחסים בין הצדדים ובחינה מחדש של הסיווג. אם יתברר כי הסיווג איננו נכון, צפוי המעסיק להתחייב בקנסות שונים מכח חוק הבריאות החדש, וזאת בנוסף לחשיפה המיסויית והמדינתית הקיימת ממילא במקרים מהסוג הזה. המסקנה המתבקשת מכל הנושא היא כי על כל מעסיק לבחון מחדש את סיווגי נותני השירות שלו ולוודא כי סממני השליטה הנמצאים בדרך כלל במערכת יחסים של עובד-מעביד נעדרים ממערכת היחסים שלו עם מי שהוגדרו כעצמאיים. ויפה שעה אחת קודם.

 [/vc_column_text][/vc_column][/vc_row]